|
|
הרצון לזוגיות חדשה מגיע בשלב מסוים למרבית הגרושים והגרושות שסיימו פרק א', גם אם עברו בבית הדין הרבני על מנת התגרש, וגם אם עברו רק בבית המשפט לענייני משפחה בשל היותם ידועים בציבור.
כדי להבין מה עובר על בני שהתגרשו או נפרדו, צריך להבחין קודם כל בין שלושה טיפוסים של גרושים: מי שנגרר אל תהליך הגירושין ומי שיזם את תהליך הגירושין. כאשר מדובר על מי שיזם אל תהליך הגירושין, יש להפריד בין מי שהוביל במטרה להתחיל בזוגיות חדשה עם בן זוג ספציפי שחיכה לו, לבין מי שהוביל במטרה ליצור שינוי בחייו.
הנגרר- גירושין נחשבים למשבר או לטראומה הנמצאים במקום השני בחומרתם לאחר מוות במשפחה. להתמודדות עם משבר ישנם מספר שלבים:
-
שלב ההלם- בן הזוג עדיין לא מבין שמה שקורה הוא אמיתי ולא חלום רע. הוא מרגיש שקורים לו דברים בלתי ברורים או מוכרים ושאין לו את היכולת לשלוט עליהם או להתמודד איתם. לכן הוא פועל כמו בניוטרל, כאילו מה שקורה עובר לידו, עדיין לא מעכל. השלב מאופיין בבלבול ובחוסר יכולת לקבל החלטות.
-
שלב הכעס- מאופיין ברגשות של כעס וזעם על בן הזוג שעזב ופירק את המשפחה אך גם על החיים בכללותם.
-
שלב הדיכאון- מדובר בעיקר על תחושת אובדן וריקנות פנימית. בן הזוג מתאבל על הנישואים שהסתיימו ועל האובדן הכרוך בכך.
-
שלב ההשלמה וההסתגלות- החיים ממשיכים, הפצעים מגלידים וניכרת בניית עצמי חדש וקבלת זהות חדשה של "גרוש/ה". בנוסף התא המשפחתי החדש של הורה אחד וילדיו מתייצב, ומתחילים בפיתוח קשרים חברתיים וזוגיים חדשים ולחילופין חידוש קשרים ישנים.
היוזם המוביל- אצל בן הזוג שהוביל את הגירושין, יזם ובחר בהם, נגלה תהליך הסתגלות קצר באופן יחסי למצבו החדש, היות והוא מרגיש הקלה ושחרור, ולא צריך להתמודד עם רגשות קשים של אובדן, כישלון, דחיה ופגיעה. כמו כן נגלה אצלו רגשות מעורבים ביחס לבן הזוג לשעבר, ולצד ההבנה שזה אינו האדם איתו הוא רוצה להמשיך בקשר זוגי, נגלה אצלו רגשות של הבנה לקשייו הרגשיים. בן הזוג היוזם נאלץ להתמודד עם תגובות קשות של בן הזוג הנגרר כלפיו, הן במהלך תהליך הגירושין, ואף לאחריו, היות ושניהם נותרו קשורים במערכת הורית לילדיהם המשותפים המחייבת תקשורת ביניהם. אולם, אצל היוזם יתגלו לעיתים שלבי המשבר המתוארים לעיל או חלקם, אך רק זמן מה לאחר הפרידה בפועל, כאשר החיים מאפילים על האופוריה והמציאות מכה בפנים. הצורך לחלוק בילדים לפי זמנים קבועים, המתח ביחסים עם בן הזוג לשעבר סביב ענייני הילדים, הירידה ברמת החיים והקשיים הכלכליים, ניתוק מחברים משותפים ועוד, כל אלו עלולים להביא לירידה במצב הנפשי ולחלק או לכל השלבים המאפיינים משבר כאמור לעיל.
היוזם הבוגד- זהו בן הזוג שיזם את תהליך הגירושין כיוון שחיכה לו "בחוץ" בן זוג אחר. אלו בני זוג שהכירו מחוץ למערכת הזוגית צלע שלישית, ניהלו איתו רומן והחליטו לסייים את המערכת הזוגית של פרק א', כדי לפתוח אחר כך במערכת של קשר זוגי לפרק ב'. אצלו נזהה מוטיבציה גבוהה לסיים את תהליך הפרידה ו/או הגירושין במהירות, לעיתים אף תוך כדי ויתורים כלכליים, ולעבור באופן מיידי לזוגיות חדשה. מבחינה רגשית נגלה אצלו תחושת הקלה ושחרור בשל חשיפתו של הסוד- הוא כבר לא משקיע אנרגיות בהסתרה ובשקר. בד בבד, הוא יכול לחוש צער על הפגיעה בבן הזוג ובילדים וגם עליו להתמודד גם עם היותו שקרן, בוגד, פוגע ואחראי לפירוק התא המשפחתי. חשיפתו כבוגד עלולה להשפיע לא רק על בן זוגו וילדיו, אלא גם על משפחת המוצא שלו, המשפחה המורחבת, חברים משותפים של בני הזוג ואחרים במעגלים נוספים סביבו. ייתכנו מקרים בהם על אף היותו בתהליך הגירושין או מיד לאחריו, הוא עדיין מסתיר את הרומן ואת הזוגיות החדשה המתהווה. זוהי תקופת ביניים שבה הוא לכאורה ללא בן זוג, אך במקביל ממשיך להתנהל בסודיות, בדומה לזמן בו ניהל רומן בנישואים או באופן חופשי קצת יותר, הכל עד לאותה נקודת זמן בה ירגיש כי התמלאו התנאים לחשוף את הזוגיות החדשה שלו.
אם כך, גירושין ופרידה הם משבר נפשי. זהו תהליך שבו מתאבלים על חוויות משותפות שבני הזוג והמשפחה שבנו צברו ביחד, ולא יתקיימו עוד באותו פורום, ועל אובדן החלום והציפיות לעתיד משותף. התהליך מכיל רגשות פחד מעתיד לא ידוע, פחד מבדידות ומהקשיים הנלווים לכך שנמצאים פתאום לבד, פחד מקשיים עתידיים כלכליים בשל הירידה בהכנסות והבנה שלא מובטח רק עתיד וורוד.
בנוסף, עדיין עלולים להיות קיימים מטענים מהעבר. הכוונה לעניינים לא פתורים, זיכרונות וכאבים, התמודדויות לא קלות עם הגרוש/ה סביב גידול הילדים המשותפים, כעסים המשולבים ברגשות אשמה וכדומה. ייתכן ואנשים שחוו גירושין יחוו תקופות או רגעים בהם הם יחשבו שאף פעם הם לא יוכלו לחזור לעולם הזוגיות בשל האכזבה והכאב שחוו. אולם, החיים ממשיכים ופצעיהם של מרבית המתגרשים עשויים להגליד בהדרגה תוך מספר חודשים.
למרות זאת, יש כאלו שמחשבה על זוגיות יכולה להיות מאיימת עבורם, או שהמטענים השליליים הבלתי פתורים שהם סוחבים איתם מחבלים בניסיונותיהם ליצור זוגיות חדשה. כאשר לא נעשה חשבון נפש לאחר הפרידה, ולא מבינים מה בדיוק הוביל לכישלון הזוגיות בפרק א', כנראה ששום דבר לא ישתנה בזוגיות של פרק ב'. היציאה לחפש זוגיות חדשה חשוב שתעשה לא מתוך רגשות נקם בגרוש/ה, או מתוך תחרותיות עמם, או מתוך פחד להישאר לבד, אלא ממקום שלם ובריא. יש משמעות לכך שהגרושים הטריים צריכים לפתור רגשות קשים, כדי להימנע בעתיד מלקחת אותם לתוך מערכת היחסים של פרק ב'. אישור לכך הוא בסטטיסטיקה המדברת על אחוז גירושין גבוה בפרק ב' מזה של בפרק א' (בארה"ב כ- 65%).
אנו מבחינים בשני טיפוסים בעיתיים של גרושים:
הממהרים- אלו שמרגע שהתגרשו יוצאים לציד, וציד כאמור לא נעשה על בסיס חד פעמי, ומנסים למלא צרכים ולהשקיט כאבים באופן שאינו מצליח לייצב שום תא זוגי לאורך זמן. בעצם, כל רצונם הוא לחזור למקום המוכר של זוגיות מבלי להתמודד עם החלקים האישיותיים שבעצמם, שתרמו לכישלון נישואיהם בפרק א'. אלה יכנסו מהר לתוך מערכת זוגית אך יצאו ממנה באותה מהירות. ייתכן ויכנסו אף לקשר מחייב וארוך טווח, אולם בסופו של דבר לא יהיו שבעי רצון ממנו ויפרקו אותו לבסוף.
התקועים- כמו שבלולים הם אלו שמסתגרים בתוך עצמם, מקיפים עצמם בתירוצים וברציונליזציות ומתכחשים לצורכיהם האמיתיים, הכל מתוך פגיעה קשה באגו, ביטחון עצמי ירוד ופחד להיפגע ולהיכוות. אלה הגרושים ששנים אחרי הגירושין עדיין לא עושים מאמצים לחיפוש בן זוג חדש. חלקם אף הרימו ידיים ומודה בכך שאינו מחפש, וחלקם האחר תולה את הסיבות להיותם לבד בגורמים חיצוניים כמו ילדים, מראה חיצוני, עבודה, וכיו"ב.
כדי להתמודד עם הבעיות המתוארות לעיל מסתייעים הגרושים בחברים, משפחה, סביבה תומכת ולעיתים אף בטיפול פרטני ו/או משפחתי. חשוב לשמר מקורות עזרה אלו היות ו"לא טוב היות אדם לבדו". בנוסף, כדאי לשקול גם השתתפות בקבוצת תמיכה לגרושים וגרושות. לקבוצה יש עוצמה רבה וביכולתה להביא לשינוי אישי של המשתתפים בה. המכנה המשותף בין המשתתפים בקבוצה, היכולת לשמוע ולהישמע לצד אנשים שעוברים בדיוק את אותה החוויה ומתמודדים עם אותן רגשות וסיטואציות, מאפשרת למידה לכיוון של גדילה, שינוי, השלמה עם המציאות והתפתחות עתידית. בקבוצה מעורבת של נשים וגברים ניתן לחוות גם את מה שעוברים הגרוש/ה ולהבין את מצבם בסיטואציה הקשה של הגירושין, ולא רק לראות צד אחד במשוואה. יש בכך כדי להביא לפיוס כלשהו ברגשות השליליים כלפי הצד השני ולשאוף לבניית מערכת יחסים הורית אפקטיבית בעתיד.
|
|